תַּקִּין

תַּקִּיןm. (preced.) 1) established, firm (corresp. to h. נָכוֹן). Targ. Prov. 4:18. Ib. 24:3 (ed. Wil. מִתַּקֵּן, Ithpa. of תְּקֵן). Ib. 16:12. Targ. O. Gen. 41:32 (ed. Berl. תָּקֵין; ed. Vien. תַּקֵּין; Y. תַּקִּיף); a. fr. 2) right, good (corresp. to h. טוֹב, יָשָׁר). Targ. Gen. 19:8 (O. ed. Vien. תּקֵּן). Targ. O. ib. 1:31. Targ. Ex. 18:17. Targ. 2 Sam. 18:4 (ed. Wil. תַּקֵין); a. fr.Pl. תַּקִּינִין, תַּקִּינַיָּא, תַּקְנִין, תַּקְנַיָּא. Targ. Ps. 7:11 Ms. (ed. תריצי). Targ. 1 Sam. 19:4. Targ. Zech. 8:4. Targ. Ps. 11:7; a. fr.Fem. תַּקְּנָא, תַּקְנָא. Targ. Jer. 31:8. Targ. 1 Sam. 2:24; a. fr.Pl. תַּקְּנָן, תַּקְנָן. Targ. Ez. 18:25. Targ. Ps. 119:5; a. fr.